החלטה בתיק ב"ש 9460/07

1 .        בפני ערר שהגיש גבריאל רזיאל (להלן - העורר) על החלטת בית משפט השלום  בירושלים (השופטת רבקה פרידמן - פלדמן; ב"ש 2945/07) מיום 25.4.07, הדוחה את בקשתו למסור לו מידע הנוגע לתיקים פליליים שנסגרו נגד המתלונן, כולל שיחה שהתקיימה בעניין זה בין ב"כ המאשימה לבין המתלונן.

2.         נגד העורר הוגש כתב אישום על תקיפה וגרימת חבלה למתלונן. במסגרת העיון בחומר החקירה הובאה לידיעת העורר רשימה של עשרה תיקים נגד המתלונן בעבירות אלימות שנסגרו. העורר פנה לבית משפט השלום וביקש לעיין בכל הרישומים הפליליים הקיימים נגד המתלונן ובנוסף, בכל חומר החקירה בתיקים שנסגרו ולחילופין ביקש לעיין בעדויות המתלוננים, שמותיהם, גירסת המתלונן בתיקים ופירוט הנימוקים לסגירת התיקים.

לאחר שנשמעה תשובת המאשימה ובהמלצת בית המשפט צמצם ב"כ העורר את בקשתו לעיון רק בנוגע לרישום הפלילי של המתלונן הכולל הרשעות קודמות ותיקי מב"ד וכן לעיון ברישום הפלילי של עדי תביעה אחרים.

בית משפט השלום קיבל את בקשתו וקבע:

"בכל הנוגע למתלונן - מחד עומדת זכותו של המתלונן לפרטיות ומאידך זכותו של הנאשם להגנה ראויה. באיזון שבין האינטרסים השונים וכדי לאפשר לב"כ הנאשם לעשות מלאכתו על הצד הטוב ביותר, יש מקום לאפשר לב"כ הנאשם/המבקש לקבל לידיו רישום פלילי הנוגע להרשעות קודמות של המתלונן ולתיקים תלויים ועומדים נגדו, אם ישנם כאלה.

אשר לשני עדי התביעה האחרים, מר בועז אבידר ומר שלמה שטיין - המשיבה תמסור לב"כ המבקש אם לשניים יש הרשעות קודמות או תיקים פתוחים בעבירות על פרק ט' סימן א' לחוק העונשין, בעניין "שיבוש עשיית משפט"" (החלטה מיום 29.1.07, ב"ש 1637/07).

3.         לאחר שנודע לב"כ העורר כי ב"כ התביעה ראיינה את המתלונן ובין השאר שוחחה עימו בנוגע לתיקים נגדו שנסגרו, הוא חזר ופנה לבית משפט השלום בבקשה לאפשר לו לעיין בתרשומת זו.

בית המשפט קיבל חלקית את הבקשה והורה למסור לב"כ העורר את התרשומת מהשיחה שנערכה עם המתלונן אך דחה את הבקשה בכל הנוגע למידע אודות תיקים סגורים של המתלונן:

"לגבי מידע הנוגע לתיקים סגורים של המתלונן - בעניין זה ניתנה החלטה בב"ש 1637/07, לפיה אין מקום למסירת מידע כזה לב"כ המבקש, ולפיכך גם שיחות שהתקיימו בעניין זה בין ב"כ המשיבה לבין המתלונן, אינן אמורות להגיע לידיעת ב"כ המבקש. הבקשה לעניין זה נדחית".

על החלטה זו הוגש הערר שבפני.

הערר התייחס גם לעניין נוסף הקשור למידע אודות שוטרים שהגיעו למקום האירוע, אולם בעניין זה הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה (עמ' 6-7 לפרוטוקול ישיבה מיום 8.5.07).

4.         העורר טוען כי הנסיבות והעובדות של התיקים הסגורים נגד המתלונן רלוונטיים להגנתו במשפט הפלילי. לטענתו, גם התובעת ראתה חשיבות בעניין זה ושוחחה עם המתלונן על כך. העורר טוען כי חובה על התביעה להעביר לו את מלוא ה"תוצר" של ראיון שערכה עם המתלונן, ללא הבחנה בין פרטים מהותיים לבין פרטים שאינם מהותיים.

לטענתו, הפרטים של התיקים הסגורים חשובים, במיוחד, כאשר לא כל אדם "זוכה" למספר כזה של תיקים סגורים. לטענתו, לא הרי פירוט החומר שבתיקים כקבלת הסבריו הכלליים של המתלונן לגבי שפע התיקים נגדו, כפי שנמסרו לתובעת.

5.         התביעה מתנגדת לבקשת העורר. לטענתה, חוק המרשם הפלילי אינו מאפשר להעביר להגנה מידע על תיקים סגורים נגד המתלונן. לטענתה, אם בקשת הסנגור תתקבל, יפגע הדבר קשות באינטרס החשוב של הגנה על פרטיותם של עדים במשפט ולכך אין כל הצדקה.

6.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בהחלטות בית משפט השלום והמסמכים שהוגשו, החלטתי לדחות את הערר.

7.         ההכרעה בשאלה מהו "חומר חקירה" במובנו של סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש] התשמ"ב-1982, נבחנת על בסיס נסיבותיו של כל מקרה לגופו, תוך איזון בין הצורך לאפשר לנאשם הגנה מלאה והוגנת במשפטו לבין הגנת הפרטיות של העדים במשפט וכן אינטרסים נוספים של תקינות החקירה. בכל הנוגע לעיון במרשם הפלילי של עדים במשפט חולש ההסדר בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א - 1981 (להלן - חוק המרשם) הקובע איסור ברור וחד משמעי לפיו מסירת המידע הנוגע לתיקים סגורים אפשריים רק לגופים המנויים בתוספת השלישית לחוק. לא זו בלבד שהעורר או נאשמים פוטנציאליים מסוגו אינם נמנים עם גופים אלה, גם בית המשפט אינו נימנה עליהם (סעיף 11א' לחוק המרשם).

8.         בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון (מפי כבוד השופטת ד. ברלינר) נדונה והוכרעה שאלת היקף זכות העיון הנתונה לנאשמים בנוגע למירשם הפלילי של עדים במשפטם. בית המשפט העליון קבע: